#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה כשרואה מרקוליס?	"בא&quot;י אמ&quot;ה שנתן ארך אפים לעוברי רצונו [שלא תחשוב מדהיא מתקיימת זמן הרבה אינו חושש לה כביכול (ערוה&quot;ש סעי&#x27; א&#x27;)]"	סימן רכד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכים גם אשאר ע&quot;ז?	"תוס&#x27; (ברכות נ&quot;ז ע&quot;ב) מסתפקים אם מרקוליס בדוקא מפני שמשליכין אבנים לה ואח&quot;כ עובדים אותם אבנים ונמצא שבכל יום מתחדשת הע&quot;ז או דלמא מרקוליס לאו דוקא וצריך לברך הכי על כל ע&quot;ז, ופסקו הטור ושו&quot;ע לברך על כל ע&quot;ז"	סימן רכד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו לשון מרקוליס?	"ביארו תוס&#x27; (ע&quot;ז נ&#x27; ע&quot;א) דשם הע&quot;ז הוא קילוס, וכינו אותו לקוליס מלשון לעג וקלס, ועוד הוסיפו &quot;מר&quot; מלשון חילוף"	סימן רכד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לברך גם אבית ע&quot;ז?	"הב&quot;י ס&quot;ל דצריך לברך, והב&quot;ח ס&quot;ל דאין לברך אלא כשרואה הע&quot;ז בגילוי (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן רכד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזמנינו?	"כתב הטור דאין מברכין ברכה זו מפני שהם אצלנו תמיד, וביאר הב&quot;י שבתוך ל&#x27; יום אינו חוזר ומברך, וכתב המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) דאפי&#x27; אם הולך לעיר אחרת אינו מברך על מין זה אם הוא בתוך ל&#x27; יום {ואם הוא מין אחר צריך לברך}, וכן אם קטן נתגדל לא יברך אם הוא בתוך ל&#x27; יום, ועוד הביא המ&quot;ב (ס&quot;ק ג&#x27;) בשם הא&quot;ר דאפי&#x27; אם לא ראה אותו בתוך ל&#x27; יום ג&quot;כ לא יברך כיון שיש רוב העולם שהוא שוכן ביניהם שרואין אותה [וכן אשכחן סברא זו בשע&quot;ת (סי&#x27; תקס&quot;א)]."	סימן רכד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לילך לקניגיאות של כותים או ישראלים?	"אפי&#x27; לשל ישראלים אסור משום מושב לצים, וכ&quot;ש בשל כותים, ואם תשמע קולם תצער על חורבן הבית ותתפלל להקב&quot;ה עליה (ב&quot;ח בשם אשכול, מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) {ולכאורה לפי&quot;ז אם שומע קול שמחה של גוים בסטיידיאם שלהם שייך הלכה זו}"	סימן רכד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה כשרואה מקום שנעקרה ע&quot;ז 1) בא&quot;י 2) בחו&quot;ל?	"1) בא&quot;י אמ&quot;ה שעקר עבודת אלילים מארצנו ואח&quot;כ אומר כשם שעקרת אותה מהמקום הזה כן תעקור אותה מכל המקומות והשב לב עובדיהם לעבדך [ולפי תוס&#x27; יברך רק אם נעקרה מכל א&quot;י (וכ&quot;כ הדרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;), אבל כתב הגר&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) דהוא טעות סופר, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) דיברך אפי&#x27; אם נעקרה ממקום אחד] 2) בא&quot;י אמ&quot;ה שעקר עבודת אלילים מהמקום הזה ואח&quot;כ אומר כשם וכו&#x27; [ואע&quot;פ דזהו שיטת ר&quot;ש בן אלעזר ולפי הת&quot;ק א&quot;צ לומר כן בחו&quot;ל, אפ&quot;ה פסק הרמב&quot;ם כרשב&quot;א דמסתבר טעמיה, וגם אפי&#x27; להת&quot;ק אינו איסור לאומרה אלא דא&quot;צ לאומרה (ב&quot;י)]"	סימן רכד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה אם נעקרה ע&quot;ז ממקום אחד ונתנוה במקום אחר?	"על מקום שנעקרה יברך שעקר עבודת אלילים וכו&#x27; ובמקום שנתנוה יברך שנתן ארך אפים וכו&#x27; {ומסתבר דזהו כשלא היה בדעתם ליתנה במקום אחר, דאל&quot;ה אינו מסתבר לברך כלל}"	סימן רכד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה אם הוא עוקר הע&quot;ז מעצמו?	רע&quot;א הביא המהרש&quot;א (ברכות נ&quot;ז ע&quot;ב) דמברך בא&quot;י אמ&quot;ה אשר קדשנו במצותיו וצונו לעקור עבודת אלילים מארצינו	סימן רכד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכות שאומר בבבל?	"1) על ראיית בבל הרשעה אומר בא&quot;י אמ&quot;ה שהחריב בבל הרשעה&lt;br&gt;2) על ראיית ביתו של נבוכדנצר יברך בא&quot;י אמ&quot;ה שהחריב ביתו של נבוכדנצר הרשע [ואפי&#x27; מרחוק, דאילו מקרוב א&quot;א דיש בה נחשים ועקרבים כמו שקללה ישעיה הנביא (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;)]&lt;br&gt;3) על ראיית גוב אריות או כבשן האש יברך בא&quot;י אמ&quot;ה שעשה נסים לצדיקים במקום הזה&lt;br&gt;4) על ראיית מקום שצריך ליתן עפר על הבהמה יברך בא&quot;י אמ&quot;ה אומר ועושה גוזר ומקיים (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) כתב בלא שם ומלכות."	סימן רכד סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יאמר כשרואה ששים רבוא ביחד 1) מישראל 2) מגוים?	"1) יברך בא&quot;י אמ&quot;ה חכם הרזים [שהקב&quot;ה יודע בלב כל אלו אע&quot;פ שאין דעתן דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומין זה לזה (גמ&#x27; ורש&quot;י), וזהו כל הדעות וחכמות ואין להוסיף עליהם (מהרש&quot;א, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ה&#x27;)], ונוסח הברכה &quot;חכם&quot; בפת&quot;ח תחת החי&quot;ת וכ&quot;ף, &quot;הרזים&quot; בקמ&quot;ץ תחת הה&quot;י (גליון מים חיים 469) 2) יאמר בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה (ירמיה נ&#x27;, י&#x27;&#x27;ב) {ולכאורה אם יש תערובת ישראל וגוים יחד אינו אומר כלום}"	סימן רכד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכים ברכה זו דוקא בא&quot;י?	"הרמב&quot;ם כתב דוקא בא&quot;י [וביאר רבינו מנוח משום מעשה דבן זומא על הר הבית, והשיג עליו הב&quot;י דמעשה שהיה כך היה, ועוד א&quot;כ לימא דוקא בהר הבית, אלא פי&#x27; הב&quot;י משום דאמר עולא אין אוכלוסא בבבל, וביאר הצל&quot;ח דדוקא בא&quot;י משום אוירא דא&quot;י מחכים אמרינן דבמספר זה יש כל הרזים {ועוד יש לפרש שאין מברכין ברכה זו אלא בשעה שכלל ישראל בתפארתם}]"	סימן רכד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביחיד שמופלג בחכמה?	"מבואר בגמ&#x27; שיכול לברך, אבל הטור הביא מיש אומרים דבזה&quot;ז אין מברכין ברכה זו, אבל הרמב&quot;ם אינו מביא הלכה זו ומשמע דס&quot;ל דלעולם אינו יכול לברך על יחיד, וכן פסק הב&quot;ח דאין לברך ברכה זו על מופלג בחכמה משום הרמב&quot;ם וגם משום הי&quot;א שבטור."	סימן רכד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה בירך רב חנינא בריה דרב איקא על רב פפא ורב הונא בריה דר&#x27; יהושע 1) הלא היו בבבל 2) הלא היה יחיד [והרמב&quot;ם ס&quot;ל דאין מברכין על יחיד]?"	"1) תי&#x27; הב&quot;י דהוא מח&#x27; הסוגיות והרמב&quot;ם פסק כעולא דס&quot;ל דאין מברכין בבבל א&quot;נ ר&quot;ל דראוי לברך עליו אם היה בא&quot;י, והצל&quot;ח תי&#x27; דהא דמברכין דוקא בא&quot;י היינו משום דאוירא דא&quot;י מחכים ומסתמא יש במספר זה כל הרזים משא&quot;כ בחו&quot;ל אבל באנשים אלו הכיר שיש בהם כל מיני דעות אלו {ועוד נראה לתרץ דהא דאמרינן דאין מברכין בחו&quot;ל היינו דוקא בששים רבוא דליכא חיבור בחו&quot;ל משא&quot;כ ביחיד מופלג יכול לברך עליו אפי&#x27; בחו&quot;ל} 2) ר&quot;ל שהוא חשוב כששים רבוא אבל לא בירך עליו ממש "	סימן רכד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על חכמי 1) ישראל 2) אומות העולם?	"1) בא&quot;י אמ&quot;ה שחלק מחכמתו ליראיו [ודוקא בתורה (ברכת הבית שכ&quot;ט הע&#x27; ד&#x27;, וע&quot;ע בהתעוררות תשובה ח&quot;א סי&#x27; ק&quot;א - ק&quot;ב)] 2) בא&quot;י אמ&quot;ה שנתן מחכמתו לבשר ודם [ודוקא חכם משבעה חכמות (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;), ועי&#x27; להלן]. [ועי&#x27; בהתעוררות תשובה (שם) דנוסחאות אלו אינם לעיכובא]"	סימן רכד סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל חכמי אומות העולם?	"החיד&quot;א כתב דהשבעה חכמות הם: הגיון (דקדוק ונועם המליצה ודברי צחות), חשבון (math), שיעור (geography), רפואה (ובכללה חכמת הטבע), ניגון, אלהות (הכרת הבורא, הסטוריה), כישוף (חוזה בכוכבים) (פסק&quot;ת אות ה&#x27;), והוסיף המור וקציעה היודע לשער טיפות שבים (כדמבואר בהוריות י&#x27; ע&quot;א), וכן היודע לדבר שבעים לשון"	סימן רכד סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה בישראל נקט לשון &quot;שחלק&quot;?	"1) ביאר הב&quot;י מפני שנפשות ישראל חצובות מתחת כסא הכבוד והם כחלק מהקב&quot;ה משא&quot;כ נפשות אומות העולם רחוקים ממנו יתברך והם כמי שנותן מתנה מנכסיו שאינם חלק ממנו&lt;br&gt;2) האבודרהם (מובא בב&quot;י) ביאר שישראל דומה לצינור הנמשך מן הנהר שאפשר להרחיבו ולהגדילו ואפשר לקצרו ולחסרו [הכל לפי זכותם] וזהו לשון חלק, משא&quot;כ באומות העולם נקט לשון נתינה דהוא כמו מתנה שתלושה ופסוקה&lt;br&gt;3) הב&quot;ח ביאר שבישראל הוא חלק מחכמתו יתברך ממש שהיא חכמת התורה, וכן חלק לישראל חלק גדול מסודות התורה ומסרה להם בחשאי, ואילו לאומות העולם לא ניתן להם אלא חכמה אנושית אבל לא חלק להם מחכמת עצמותו שהיא חכמת התורה שהיא כולו שמותיו של הקב&quot;ה {ולפי&quot;ז משמע דהחכם צריך לידע סודות התורה כדי לברך עליו}&lt;br&gt;4) והט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) ביאר שבחלק יש יחוס לחלק השני, משא&quot;כ בנותן מתנה לית בה אחריות על הנותן"	סימן רכד סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכים ברכה זו בזה&quot;ז?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) שלא נתבאר השיעור גדלו בתורה או בשארי חכמות ולכן נמנעים עתה מברכה זו, אבל הרבה נהגו לברך ברכה זו, והגדיר השבט הלוי (ח&quot;י סי&#x27; י&quot;ג) שיכול לברך על מי שמקובל מבני הדור ומנוסה שחכמתו חכמת התורה אמיתית ולומד בה לשמה, והוסיף מבן איש חי שצריך להיות בקי גם בתורת הנסתר {וכמ&quot;ש למעלה ע&quot;פ הב&quot;ח}"	סימן רכד סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על מלכי 1) ישראל 2) אומות העולם?	1) בא&quot;י אמ&quot;ה שחלק מכבודו ליראיו 2) בא&quot;י אמ&quot;ה שנתן מכבודו לבשר ודם	סימן רכד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על איזה מלכים 1) יכול לברך עליהם בשם ומלכות 2) יברך עליהם בלא שם ומלכות 3) לא יברך עליהם כלל?	"1) שלטונים שאין עול מלך עליהם לשנות דבריהם, ודן והורג במשפט [וחידש השבט הלוי (ח&quot;א סי&#x27; ל&quot;ה) דעל מלך ממש יכול לברך בשם ומלכות אפי&#x27; אם לפי נימוסי המלכות אינו יכול לדון ולהרוג לבדו] 2) שרים הממונה ע&quot;פ המלך בכל עיר 3) שופט הגדול (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)"	סימן רכד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במלך רשע?	הכה&quot;ח (ס&quot;ק כ&quot;ט) כתב לברך [אבל חידשו האחרונים (רי&quot;ח זננפלד, סטייפלר) דאין לברך על קיסר גרמינה דהוא מזרע עמלק וכתיב מחה תמחה (מ&quot;ב דרשו)]	סימן רכד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם סומא מברך?	"מבואר בגמ&#x27; (ברכות נ&quot;ח ע&quot;א) דרב ששת בירך שיודע שהמלך עובר (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;), אבל כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;) דאם לא ראה מאורות מימיו לא יברך בשם ומלכות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) {ומבואר ברגמ&quot;ה (סוף מנחות) דרב ששת נעשה סומא אח&quot;כ}"	סימן רכד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במלכה?	"יברך שהרי א&quot;צ להסתכל בה כדמצינו בסומא (שבט הלוי ח&quot;א סי&#x27; ל&quot;ה)"	סימן רכד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להשתדל לראות המלך?	"מבואר בגמ&#x27; שצריך להשתדל לראותו שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם, והמג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) בתחילה רצה לדייק מהגמ&#x27; דההיתר לעבור על טומאה דרבנן לא נאמר אלא לראות מלכי ישראל ולא מלכי עכו&quot;ם [ודחה החת&quot;ס את דיוקו די&quot;ל דפשוט דמותר לעבור לראות מלכי עכו&quot;ם משום הטעם שאם יזכה יבחין וכו&#x27; וזהו כבוד שמים, ולא איצטריך הגמ&#x27; אלא לחדש דאפי&#x27; למלכי ישראל מותר דהוא רק כבוד הבריות], אבל אח&quot;כ הביא מהרמב&quot;ם דיכול לעבור על טומאה דרבנן אפי&#x27; לראות מלכי עכו&quot;ם [וה&quot;ה לילך לניחום אבלים], ומ&quot;מ הביא מספר החסידים (סי&#x27; תתק&quot;נ) דאם כבר ראה המלך פעם אחת לא יבטל לימודו עוד הפעם אם לא שבא בחיל יותר ובכבוד גדול יותר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) [דאז שייך שוב הטעם שאם יזכה וכו&#x27; (מחה&quot;ש)]"	סימן רכד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעבור על שאר איסורי דרבנן לכבוד מלכים?	"החיי&quot;א (כלל ס&quot;ג סעי&#x27; ו&#x27;) ס&quot;ל לא [דטומאת כהנים קל דאינו שווה לכל], והכתב סופר (או&quot;ח סי&#x27; ל&quot;ז) ס&quot;ל כן (מ&quot;ב דרשו)"	סימן רכד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש שם צלמים או פסלים של ע&quot;ז?	לא ילך שם (דעת תורה בשם הספר חסידים, מ&quot;ב דרשו)	סימן רכד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא מוזכר ההיתר לדלג על ארונות פותח טפח?	"כתבו תוס&#x27; (ברכות י&quot;ט ע&quot;ב) דבזה&quot;ז אין ביציאה פותח טפח וא&quot;כ הוא סתום וכנגדו טמא מדאורייתא (ב&quot;י)"	סימן רכד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לברך על המלך דרך חלון?	"כן (שע&quot;ת ס&quot;ק ג&#x27;), והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) ה&quot;ה מרחוק"	סימן רכד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רואה ספינתו של המלך?	"כתב הברכ&quot;י שיכול לברך כשיודע בבירור שהמלך שם דומיא דסומא [ודוקא בברכה זו יכול לברך על הידיעה בלא הראייה] (שע&quot;ת ס&quot;ק ה&#x27;), והחת&quot;ס מחלק דבספינה יש הפסק מחיצה, וכן אין מברכין כשעובר לפני בית המלך {ונראה דבלא&quot;ה אין לברך אלא אם רואה כבודו של מלך, וכ&quot;כ הברכת הבית (ח&quot;א שכ&quot;ט הע&#x27; ו&#x27;) דבספינה מיירי כשרואים את כבודו, ועוד כתב דאם רואה פניו ממש יברך אפי&#x27; אם אינו בכבודו}"	סימן רכד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על ראיית בתי ישראל 1) בישובן 2) בחורבנן?	1) בא&quot;י אמ&quot;ה מציב גבול אלמנה 2) בא&quot;י אמ&quot;ה דיין האמת	סימן רכד סעיף י-יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יאמר על ראיית בתי עכו&quot;ם 1) בישובן 2) בחורבנן?	"1) בית גאים יסח ה&#x27; (משלי ט&quot;ו, כ&quot;ה) [וסיפא דקרא הוא ויצב גבול אלמנה] {ומשמע שמותר לומר חצי פסוק} 2) קל נקמות ה&#x27; (תהלים צ&quot;ד, א&#x27;) [וקל נקמות הופיע (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ז&#x27;)]"	סימן רכד סעיף י-יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל בתי ישראל בישובן?	"1) רש&quot;י פי&#x27; כגון בישוב בית שני [והב&quot;י מסתפק אם כוונת רש&quot;י בדוקא בית שני או אפי&#x27; בזמן הזה ולא בא אלא לאפוקי קודם גלות בבל, אבל מצדד דדוקא בזמן הבית וגם דוקא בא&quot;י, אבל הב&quot;ח הביא המהרש&quot;ל דאפי&#x27; בזה&quot;ז יכול לברך כל שבתי עשירי ישראל ובעלי צדקות בישובן (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;), ולמעשה הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) כהפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) דאין לברך בזה&quot;ז בשם ומלכות]&lt;br&gt;2) הרי&quot;ף פי&#x27; בתי כנסיות ישראל"	סימן רכד סעיף י-יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יאמר על ראיית בתי ע&quot;ז בישובן?	"הקשה הב&quot;י על שיטת הרי&quot;ף דלשיטתו זהו ההיפך דבתי ישראל וצריך לומר בית גאים יסח ה&#x27;, והקשה דכבר כתבנו דצריך לברך בא&quot;י אמ&quot;ה שנתן ארך אפים לעוברי רצונו, ודוחק לומר שצריך לומר שניהם, והב&quot;י תי&#x27; דהכא מיירי בבתים שמתכנסים לדון ערכאות או להתייעץ, והב&quot;ח תי&#x27; דהכא מיירי בבתי ע&quot;ז ולעיל מיירי בע&quot;ז גופה (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן רכד סעיף י-יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד נוהגין למעשה?	"{בודאי אין לברך בשם ומלכות כמ&quot;ש הפמ&quot;ג, ומדינא יש מקום לברך בלא שם ומלכות על כל ישוב ישראל אפי&#x27; בחו&quot;ל וכמ&quot;ש הב&quot;ח בשם המהרש&quot;ל, אבל למעשה המהרש&quot;ל גופה כתב דאין נוהגין לברך אלא על בתי כנסיות וכמ&quot;ש הרי&quot;ף, וא&quot;כ א&quot;צ להחמיר יותר, וה&quot;ה לגבי בתי עכו&quot;ם}"	סימן רכד סעיף י-יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יאמר על קברי 1) ישראל 2) עכו&quot;ם?	"1) בא&quot;י אמ&quot;ה אשר יצר אתכם בדין וזן אתכם בדין וכלכל אתכם בדין והמית אתכם בדין [ויודע מספר כלכם בדין (רי&quot;ף, רא&quot;ש, עי&#x27; ב&quot;י)] ועתיד להחיותכם בדין ולהקימכם בדין [ובירושלמי מוסיף יגלה עפר מעיניכם (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ח&#x27;)] בא&quot;י מחיה המתים 2) בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה (ירמיה נ&#x27;, י&quot;ב)"	סימן רכד סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש ישראלים נקברים בבית הקברות של גוים?	שמעתי מגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א שאח&quot;כ אינו יכול לברך על קברי ישראל אם ראה קבר זה [דאינו דין בבית הקברות אלא בקברים ויש על קבר זה לכל הפחות דין ספק ישראל]	סימן רכד סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך מברכין והמית אתכם בדין, הרי קיי&quot;ל יש מיתה בלא חטא (שבת נ&quot;ה ע&quot;ב)?	"תי&#x27; הרבינו יונה דאפ&quot;ה דינו דין אמת כי הוא יודע כל דרכי איש וכל דרכיו משפט (ב&quot;י)"	סימן רכד סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לראות קרקע הקבר?	"הא&quot;א מבוטשאטש מסתפק בדבר זה, אבל פשוט להאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; ל&quot;ז אות י&#x27;) דצריך לראות קרקע הקבר"	סימן רכד סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשבת?	"מותר לברכו אפי&#x27; בשבת דאין זה צידוק הדין אלא ברכת הראייה (כה&quot;ח ס&quot;ק מ&quot;ח, שערי הברכה פכ&quot;א הע&#x27; ל&#x27;)"	סימן רכד סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקבר אחד?	"הרדב&quot;ז ס&quot;ל שיכול לברך, אבל ההלכות קטנות ס&quot;ל דאין לברך כי נתקנה ברכה זו בלשון רבים (באה&quot;ט ס&quot;ק ח&#x27;), והמ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ז) משמע דחושש שלא לברך {וצ&quot;ב מ&quot;ש מברכת טבילת כלים דיש סוברים לברכו אפי&#x27; בלשון רבים כשטובל כלי אחד ויש סוברים לשנות נוסח הברכה}"	סימן רכד סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר הליכה לקבר?	"יאמר יהי רצון שתהא מנוחתו של פלוני פה בכבוד וזכותו יעמוד לי, וישים יד שמאל על הקבר, ויאמר הפסוק &quot;ונחך ה&#x27; תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמתיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו&quot; (ישעיה נ&quot;ח, י&quot;א) ויכוון שיש בו ט&quot;ו תיבות {צ&quot;ב, ואפשר ששתי תיבות ראשונות אינם עולים למנין} כמנין קשרי היד, ואח&quot;כ יאמר תשכב בשלום ותישן בשלום עד בא מנחם משמיע שלום, ותולשין עשב או צרור ומשימין על המצבה אינו אלא משום כבוד המת להראות שהוא היה על קברו (באה&quot;ט ס&quot;ק ח&#x27;, שע&quot;ת ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן רכד סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו עוד דינים לגבי קברים?	"לא ילך לקבר אחד ב&#x27; פעמים ביום (אריז&quot;ל), הקורא כתב שעל המצבה קשה לשכחה, ויש לומר אהבה רבה עד באהבה {קודם החתימה} ומסוגל מאד לשכחה (אשל אברהם בגליון)"	סימן רכד סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה פעמים יכול לברך ברכות אלו?	אחת בשלושים יום (משנה ברכות נ&quot;ד ע&quot;א)	סימן רכד סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשרואה מלך אחר?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) בשם הרדב&quot;ז שיכול לברך אפי&#x27; תוך ל&#x27; יום [וה&quot;ה כשרואה קבר אחר], אבל הא&quot;ר מדייק ממג&quot;א לקמן (סי&#x27; רכ&quot;ה ס&quot;ק י&quot;ט) דאפי&#x27; על אדם אחר אין לברך תוך ל&#x27; יום (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז), והערוה&quot;ש (סי&#x27; רכ&quot;ה סעי&#x27; י&quot;ג) משמע דס&quot;ל דליכא סתירה אלא לעולם יכול לברך על מלך אחר והא דכתב המג&quot;א לקמן דאם ראה אחר תוך ל&#x27; יום אינו יכול לברך היינו כשרוצה לברך על אותו אדם אחר ל&#x27; יום, וכמ&quot;ש לקמן."	סימן רכד סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם ראה הבית הקברות תוך ל&#x27; יום אבל לא נכנס לתוכו?"	"הברכ&quot;י סבר שיכול לברך כשנכנס לתוכו אח&quot;כ, והצרור הכסף ס&quot;ל שאין לברך (שע&quot;ת ס&quot;ק ט&#x27;), ומשמע דלכו&quot;ע אין לברך אלא כשנכנס לתוך הבית הקברות, ודלא כהערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) דס&quot;ל שיכול לברך מרוחק אפי&#x27; כשנוסע בעגלה בדרך [אלא שמודה עדיף לברך בתוך ד&#x27; אמות]"	סימן רכד סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם נתוסף קבר אחד בתוך ל&#x27; יום?"	"תלוי במח&#x27; הנ&quot;ל אם יכול לברך על קבר אחד (מסקנת השע&quot;ת ס&quot;ק ט&#x27;), ומשמע דאם נתוסף שני קברים יכול לברך לכו&quot;ע, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) {אכן, לפי מה שהביא המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ז) ממג&quot;א לקמן לכאורה אינו יכול לברך, וכ&quot;כ רשז&quot;א (הליכות שלמה תפילה פכ&quot;ג דבר הלכה אות ל&quot;ד) דאין נוהגין לברך שנית, אמנם הערוה&quot;ש לשיטתו ס&quot;ל דיכול לברך}"	סימן רכד סעיף יג		
